" אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים "( ד"ר סוס )
מערה קסומה ומסתורית של – אגדות , עטלפים , מעיין
" מערת התאומים " – מערה קרסטית
מידע כללי :
מה עוד ?
האתר סגור למבקרים מתחילת חודש נובמבר עד סוף מרץ , והמטרה היא להגן על אוכלוסיית עטלפים הנמצאים בסכנת הכחדה ומצויים בתרדמת חורף.
כדאי לשים לב בזמן ההליכה לצומח מסביב שמגוון בשלל צבעי פריחה (בהתאם לחודשי השנה),בחורף ובאביב פריחה של כלניות , רקפות , נוריות , חוטמית זיפנית , לוטם מרווני , לוטם שעיר , סירה קוצנית , דם המכבים , גזר קיפח , עכנאי יהודה , אזוב מצוי , קיפודן ועוד
איך מגיעים ?
לבאים מרוב חלקי הארץ , נוסעים על כביש 38 ( שער הגיא – צומת בית ג'וברין ) עד הרמזורים שאחרי משטרת בית שמש, בצומת פונים שמאלה לכביש עוקף בית שמש ( כביש 3855) ממשיכים בנסיעה וחולפים על חמש כיכרות , הכיכר האחרונה היא כיכר זנוח , ממשיכים בנסיעה כ- 2 ק"מ עד הפנייה שמאלה למחצבות שפיר ומבצעים פניית פרסה וחוזרים צפונה , נוסעים כ-ק"מ עד השלט החום " מערת התאומים " ופונים שמאלה לדרך עפר , נוסעים כ חצי ק"מ עד למגרש חנייה ומחנים את הרכב , מכאן ממשיכים את המסלול בהליכה רגלית עוד כ- ק"מ לפי סימון שבילים אדום עד פתח המערה .
סיפור מסלול – מערת התאומים היא מערה קרסטית שנוצרה בתהליך ארוך של המסת סלע הגיר על ידי מים, תהליך שיצר נטיפים וזקיפים רבים בתוך המערה . במאה ה-19 מערה זו כונתה ע"י תושבי האזור "מערת אום א-תואמין " ,שהיא מערת התאומים ,המערה נמצאת בגדה הצפונית של נחל המערה ,בשמורת נחל המערה הנמצאת בשוליים המערביים של הרי ירושלים.
בפתח המערה צומח עץ תאנה גדול ומרשים, מסביב למערה צומח חורש ים תיכוני טבעי של עצי אלון מצוי ואלה א"י , חרוב מצוי ואלת המסטיק.
השביל שמתחיל בכניסה למערה ומסתיים במעיין ,תחום במעקה בטיחות מעץ, ההליכה והחזרה היא באותו השביל ומחייבת שימוש בפנסים , כמו כן בתחום המערה יש בורות עמוקים ומסוכנים ואסור בתכלית האיסור לסטות ממסלול ההליכה .בתוך המערה נובע מעיין , אשר לו מיוחסים מסורות מנהגים מעשיות ואגדות כגון : סגולות מרפא , השלכת נשים בוגדניות לתחתית הפיר שנמצא בתוך המערה .
" המגלשה " זהו מפל מים שופע שנמצא כ- 100 מטרים מזרחית למערה , ניתן לגלוש בו בישיבה על הישבן.
כארבעה מטרים מעל ערוץ הנחל , נפער פתח טבעי למערה שהורחב ע"י חציבה של תושבי האזור, הפתח שימש מבוא וכניסה למערה , ירידה לאולם רחב ידיים שגובהו כ- 10 מטרים , תקרת האולם התמוטטה וכתוצאה מכך רוב קרקעית האולם כוסתה במפולת הסלעים ,בין ההריסות נוצרו מעברים וסדקים צרים שמוליכים אל חללים תת קרקעיים.
במפלס גבוה מרצפת האולם המרכזי נמצא " השקע הגדול ", זהו חלל קרסטי שהורחב בחציבה , בקרקעית החלל נחצבה בריכה רבועה , ואליה התנקזו המים שנטפו מהתקרה וזרמו החוצה באמצעות תעלה חצובה המוליכה מערבה .
הדופן המזרחית של האולם המרכזי נחצבה לאורך של כ- 18 מטרים ולגובה של כ- 4 מטרים, ההשערה היא כי במקום הזה התקיימה מחצבה , מדופן זו נחצבה מחילה שאורכה כ- 15 מ' ,ובדופן המזרחי של המחילה רואים התרחבות שעומקה כ- 4 מ', הגומחה הזו נמוכה בכ- 4 מ' ממפלס המחילה , בחלק הדרומי של הגומחה נמצא פיר אנכי צר שגובהו כ-2מ' ושם נמצאו נרות מהתקופה הרומית המאוחרת , מטבעות ברונזה רומיות . על פי ממצאים נוספים שהתגלו מעידים כי מערת התאומים שימשה כמערת מפלט בתקופת מרד בר כוכבא ,התגלו שרידי עצמות של המורדים , כלי נשקם , מטמון מטבעות כסף וזהב ביניהם מטבעות בר כוכבא.
דעת חוקרים סבורה כי הנרות שהוטמנו בסדקי המערה , היו חלק מפולחן אלילי רומי , זו סברה שנשענת על מקבילות פולחניות מהעולם היווני – רומי ומארץ ישראל, בהם פירים עמוקים וחשוכים נתפסו כפתחים אפשריים של השאול, ושימשו לאתרי פולחן .האמונה היא כי אלי השאול העדיפו פולחנים שהתקיימו בפירים עמוקים ובחללים שנמצאו במעמקי האדמה , הפולחנים המסתוריים לווו בטקסים שתוכנם אינו ידוע ,וזאת בשל שבועת השתיקה שנדרו המשתתפים והפחד מפני עונש מוות.
במיתולוגיה היוונית קיים סיפור על אם ובת ששמם דמטר ופרספונה ,והיו הנושא לדרמה מיסטית , חטיפת הבת פרספונה וצערה של האם דמטר בחיפושיה.
הסופר הנוצרי לאקטנטיוס מתאר בספרו את הפולחן סביב הסיפור המיתולוגי וכך הוא כותב " בפולחן המסתורי של דמטר כל הלילה עם נרות ולפידים בוערים הם מחפשים את פרספונה, וכאשר היא מופיעה כל הריטואל מסתיים בהבעת תודה לאלות ובהטלת נרות "
אגדה ערבית הקשורה למערת התאומים מספרת – " לפני שנים רבות , גרה בכפר הערבי השכן אישה ערביה בשם לטיפה , לטיפה הייתה אישה צנועה , פשוטה ומאוד מאוד עצובה .לטיפה הייתה עצובה בגלל שהייתה עקרה , לא הועילו הרופאים והתרופות ,היא החילטה לשמוע לעצת חכמי הכפר , חכמים סיפרו לה על מערה חשוכה שבליבה נובע מעיין שכל השותה ממימיו תזכה ללדת ילדים. שלחה לטיפה את בעלה למערה , והוא חזר עם בקבוק מלא מים צוננים , שתתה לטיפה מהמים ולאחר 9 חודשים נולדו לה תאומים , שמחה לטיפה וגידלה את ילדיה באהבה רבה . חלפו השנים גדלו התאומים , ויום אחד עברה השמועה בכפרים , שליחי המלך עוברים בכפרים וחוטפים ילדים בכדי להפוך אותם לחיילים. אחזה לטיפה בידי תאומיה וברחה עמם למערה החשוכה , עוד הם רצים ושליחי המלך הבחינו בהם, והחלו לרדוף אחריהם עד שהגיעו למערה . כשנכנסו שליחי המלך למערה ובידיהם לפידים גדולים נתגלו לטיפה והתאומים , נבהלו השלושה כל כך עד שקפאו במקומם והפכו לפסלי אבן בלב המערה. וכך עד היום כל המבקר המערה יכול להבחין ( עם קצת דמיון ....)בלטיפה והתאומים. לזכרם נקראת המערה " מערת התאומים " על שום שהיא הייתה מקור חייהם ומקום מותם ".
רקע על הישוב- מושב זנוח – נמצא סמוך לבית שמש ושייך למועצה האזורית מטה יהודה , הוא נוסד בשנת 1950 ומשתייך לתנועת פועלי אגודת ישראל , המושב הוקם ע"י עולים מתימן שעם השנים ניטש ממייסדיו ובמקומם הגיעו עולים מצפון אפריקה.
המושב נקרא ע"ש עיר כנענית עתיקה שישבה בנחלת יהודה , בין צרעה לתפוח , והוא הוקם סמוך לחורבות העיר הכנענית העתיקה.
בתקופת נחמיה ושיבת ציון, התיישבו עולי בבל בזנוח והביאו לבית המקדש את מנחת העומר ושתי הלחם מהתבואה שגדלה באזור.
ב 9 בספטמבר 1996 נחטף ונרצח חייל סיירת הנחל שרון אדרי תושב זנוח , משפחתו , מחלקת הספורט של מטה יהודה וחברים מנציחים מידי שנה בל"ג בעומר את זכרו במסע אופניים לזכר שרון .
המלצות נוספות
יקב
מבשלת בירה
צימרים –
אטרקציות –
