הזחילה אינה מומלצת - לילדים מתחת לגיל 3 , לסובלים מקלסטרופוביה ולאנשים גדולי ממדים , לא מתאים להליכה עם עגלות ילדים.
אורכה הכולל של מערכת מסתור כ- 100 מטרים , הכניסה והיציאה שונים והמעבר הוא חד סטרי
אם מטיילים בקיץ מומלץ לעשות זאת בשעות הבוקר המוקדמות או אחרי הצהריים .
איך מגיעים ? נסיעה על כביש 38 -משער הגיא – בית שמש – בית ג'וברין – חולפים על פני צומת האלה ממשיכים בנסיעה עד צומת שריגים חולפים על פני הצומת וכעבור כק"מ פונים ימינה עושים פרסה במקום , חוצים את הכביש בזהירות ונוסעים על פי השילוט לחרבת מדרס וחרבת עתרי ,ממשיכים בנסיעה ומחנים ברחבת החניה .
חורבת מדרס נמצאת בתחום פארק מערות עדולם , ובה שרידי ישוב חקלאי קדום , השם מדרס משמר את שמו הערבי חרבת דרוסיה , שדומה מאוד לשם הישוב הקדום דרוסיאס כפי שהופיע ברשימת אתרי יהודה שערך תלמי במאה ה -2 .
חפירות ארכיאולוגיות שנעשו בגבעה הנישאת חשפו שרידי עתיקות מרתקים המוכיחים כי במקום ישבה קהילה יהודית מתקופת מרד החשמונאים ועד מרד בר כוכבא , ישוב יהודי גדול שהתפרש על שטח של כ- 250 דונם , הישוב דעך לאחר דיכוי מרד בר כוכבא , בתקופה הביזנטית המקום הפך לכפר נוצרי .
בחורבת מדרס נחשפה מערה ובה מערכת מחילות מסתור תת קרקעית מסועפת ,באורך כולל של כ- 100 מטרים , זו מערכת אחת מתוך מאות מערות מסתור ,שנחשפו בשפלת יהודה שבהן הסתתרו היהודים בתקופת מרד בר כוכבא.
בתקופה שקדמה למרד מערות אלו שימשו למרתפים , מקוואות טהרה , אסמים , קולומבריה ובתי בד תת קרקעיים , בתקופת המרד השימוש בהן בוטל פתחי המערות נאטמו והוסוו , החללים בתוכן חוברו ברשת מחילות חצובות ובהן חדרוני מסתור , מחסני מזון , גישה למתקני מים ואמצעי נעילה , ליד חדרי המסתור נמצאו לוחות אבן שחסמו את המחילות בשעת סכנה .
מערכות מסתור אלו נחפרו בידי מורדים יהודים , שהעזו למרוד באימפריה הרומית החזקה בעולם , מתוך כוונה להגן על בני משפחותיהם והאוכלוסייה היהודית העלולים להיפגע בזמן הקרבות , הם מצאו מקלט מתחת לאדמה במנהרות ומחילות תת קרקעיות , חיו בהן במצוקה קשה , תנאי חרדה , בחשכה וצפיפות גדולה ללא פרטיות ובחרפת רעב גדולה .
המסלול בחרבת מדרס מוביל אותנו אל ארבעה אתרי ביקור עיקריים שהם : 1- מערכת מחילות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא , 2- פירמידה יחידה במינה בארץ 3- מערכת קבורה יהודית 4- מערת קולומבריום
בחרבת מדרס נחשפו מערכות מסתור רבות אך זו המערה היחידה הפתוחה לביקורי קהל , המעבר במחילות הצרות והנמוכות היא בזחילה על ארבע בלבד. משך הזחילה כ- 20 דקות
הכניסה למחילה היא דרך פתח רבוע ,החצוב בירכתי המערה סמוך למקווה טהרה . מחילה זו תוביל אותנו בזחילה אל חלל קולומבריום , אפשר לראות את הכוכים החצובים בצורת משולשים בדפנות הקירות , בהמשך מגיעים לחדרון שהוא צומת מחילות , אחת מהן מובילה אל פתח יציאה בדופן מערת בור הפעמון שגובהו כ – 1.5 מטר , הירידה לתחתית הבור היא באמצעות סולם .מערה זו שמשה בעבר כמחצבה תת קרקעית גדולה , תחילה חצבו פתח צר בשכבה קשה שהעובי שלה כ- 2 מ' והיא נקראת נארי, עד שהגיעו לשכבת קרטון שזה סלע רך , תוך כדי פעולת החציבה הורחב החלל כלפי מטה עד לעומק של כ- 10 מטרים , כריית הקרטון שמשה ככל הנראה כחומר בנייה , בתקופת מרד בר כוכבא הסתתרו היהודים במערה זו , פתח המערה נאטם והוסווה , מדופן המערה חצבו את הכניסה למערכת מסתור , ובה רשת מחילות צרות שחיברו אליהן את החדרים השונים שהוסוו למחסני מזון , גישה למתקני מים ועוד. עם השנים תקרת מערת הפעמון קרסה והתמוטטה .
יציאה ממערכת המסתור והמשך הליכה בשביל סימון בצבע כחול תביא אותנו אל ראש גבעה שבה נמצאים שרידי פירמידה רבועה ומדורגת הבנויה מאבנים גדולות.
פירמידה – היחידה מסוגה בארץ , שימשה ככל הנראה כמצבת זיכרון לאנשים שנקברו תחתיה , בערבית שמה אלמנטאר שפירושו תצפית , מראש הפירמידה ניתן לערוך תצפית מרהיבה על מרחבי שפלת יהודה המכוסים חורש טבעי ים תיכוני ויערות נטועים .
זמנה של הפירמידה מתקופת בית שני , היא נבנתה על גבי תקרה של מערת קבורה יהודית גובה של הפירמידה עד החוד היה 5 מטרים , ואורך הצלע 10 מ'.
בניית מונומנטים ופירמידות על קברים, הייתה תופעה נפוצה גם בקרב האוכלוסייה היהודית , שראו במבנה פירמידלי משכן לנפש המת והוא נקרא " ציון " או " נפש " , בתקופה ההלניסטית מבנה מונומנט נקרא מאוזולאום - - על שמו של מלך קאריה מאוזלוס ,מי שהיה אחיה ובעלה של המלכה ארטמיסיה , היא יזמה הקמת מבנה ענק ,להנצחת זכרו בבודרום שבתורכיה, המבנה מתנשא לגובה 100 רגל ונחשב לאחד משבעת פלאי תבל , המבנה קרס ברעידת אדמה של 1375 , אך זכרו של המלך מונצח עד היום , כל מבנה מפואר שבנוי מעל קבר נקרא מאוזולאום.
בירידה מראש הגבעה ממשיכים מערבה עם שביל מסומן כחול העובר ליד קיר אבנים
מבנה ציבור – החוקרים משערים כי קיר האבנים הבנוי אבני גזית גדולות הוא חלק ממבנה ציבור ואולי אף בית כנסת יהודי מתקופת בית שני ועד מרד בר כוכבא. באתר נחשפו שברי פריטים אדריכליים האופייניים למבנה ציבור כמו משקוף אבן מעוטר שאורכו כ- 3.5 מ' או קורת אבן עם גילוף שקע דמוי קונכייה . המשך המסלול בשביל מסומן כחול מוביל אל מערת קבורה
מערת קבורה – שרידי מערה מפוארת , הייתה בשימוש בתקופת בית שני ועד מרד בר כוכבא , היא נמצאת בשטחו של בית קברות יהודי , חצובה בסלע קירטון רך על מדרונות חורבת מדרס. המערה כוללת חצר , חדר קבורה ובו כוכי קבורה , חדר קבורה פנימי עם מקמרים .את פתח המערה אטמו באבן עגולה שנקראת אבן גולל והייתה מונעת על מסילה בין שני קירות , זהו המקור לביטוי " סתם את הגולל " שמשמעו ביטל לחלוטין בלי להותיר סיכוי.
בחדר הקבורה הראשון חצובים בקיר כוכים ארוכים ובהם הניחו את גופות הנפטרים , כל כוך נאטם בלוח אבן , מחדר זה נחצב מעבר לחדר קבורה פנימי ובו שלושה מקמרים , על הדרגשים הניחו גלוסקמאות , על פי שיטת קבורה זו , בתום 12 חודשים ממות הנפטר העבירו את עצמות הנפטר לארון קבורה קטן שנקרא גלוסקמא ואורכו כאורך צלע הירך , העצם הארוכה ביותר בגוף האדם .
בשנת 1977 המערה הושחתה ונפגעה קשות ע"י גורמים שהתנגדו לביצוע חפירות ארכיאולוגיות בקברים , המערה שוקמה ושוחזרה והיא פתוחה לביקורי קהל .
כ- 15 מ' מדרום למערת הקבורה נחשפה מערת קבורה ביזנטית ובה שלושה מקמרים ועיטורי צלב עליהם חרוטים האותיות אלפא ואומגה , האות הראשונה והאות האחרונה באלפבית היווני שמסמלים את דברי ישו " אני הראשית ואני האחרית " ( יוחנן א 17 ), כיום מחילה רחבה מחברת בין שתי המערות.
ביציאה ממערת הקבורה מגיעים לצומת שבילים , בוחרים בשביל מסומן בצבע ירוק המוביל אל שיפולי הגבעה הצפוניים ואל מערת קולומבריום.
מערת קולומבריום – בשפלת יהודה נחשפו מאות מערות מטיפוס זה ,בדפנות המערה חצובים עשרות כוכים בצורות וגדלים שונים , בעומק ממוצע של 15-25 ס"מ , הן מזכירות בצורתן שובכי יונים , מכאן השם קולומבריום שפירושו ביוונית שובך יונים .
ההשערה היא כי בכוכים אלה גידלו יונים שאת בשרן ניצלו למאכל ואת הלשלשת לזיבול אדמות חקלאיות , גידול יונים היה ענף כלכלי חשוב בשפלת יהודה בתקופה ההלניסטית רומית . הקולומבריום נמצא בחלקו התחתון של בור פעמון שתקרתו קרסה , מתקן זה היה בשימוש עד התקופה הערבית הקדומה.
חזרה בשביל מסומן ירוק יחזיר אותנו אל רחבת החנייה
רקע על הישוב – היישובים צפרירים וגבעת ישעיהו ממוקמים בסמיכות לחרבת מדרס
צפרירים – מושב בחבל עדולם בתחום המועצה האזורית מטה יהודה, הוקם בשנת 1958 ע"י עולים מצפון אפריקה והודו כחלק מתוכנית התיישבותית, במטרה ליצור רצף ישובים ישראלים בחבל עדולם ,השם צפרירים ניתן ע"ש רוחות הנושבות בו בשעות הבוקר ,בשל מיקומו הגבוה יחסית לסביבתו. המושב משתייך לתנועת המושבים ולאחרונה האזור זוכה להתפתחות תיירותית שבו מושקעים כספים ומשאבים רבים מצד המדינה והמועצה האזורית מטה יהודה , הוא הפך לאחד המוקדים הפופולריים עבור רוכבי אופניים .
גבעת ישעיהו – מושב בחבל עדולם בתחום המועצה האזורית מטה יהודה , הוקם בשנת 1958 ע"י עולים מהונגריה ,כחלק מתוכנית התיישבותית ליצירת רצף ישובים ישראלים בחבל עדולם , מושב עובדים של תנועת " בני המושבים" וניקרא ע"ש של ישעיהו פרס שהיה חוקר ארץ ישראל. תושבי המקום התפרנסו בעיקר מענפי חקלאות כגון : כרמים , מטעי עצי זית , לולים , מטעי אפרסקים ועוד...
