מכלול של מערות פעמון חצובות, המחוברות ביניהן לחלל גדול ומרשים , הזחילה בחושך הופכת לחוויה מדהימה !
אורך המסלול – כ- 1 ק"מ , מסלול מעגלי
זמן הליכה – כ- 45 דקות
המסלול מתאים ל- משפחות , ילדים , קבוצות , זוגות
דרגת קושי – קל ונוח
עונה מומלצת – כל השנה
אין נגישות לנכים
נקודת מפגש וסיום – רחבת החנייה סמוך למערות
הכניסה לאתר ללא תשלום והגבלת זמן
מפת סימון שבילים מס' 9 – מבואות ירושלים
כדאי להצטייד בנעלי הליכה , פנסים , כובע , מים , קרם הגנה , בגדים להחלפה.
.
סיפור מסלול – מערות לוזית או בכינוין מערות פעמון הינן מערות בנות מאות שנים ,הן מתוארכות לתקופה ההלניסטית נחצבו ע"י בני האדם ונתגלו באזור השפלה .המערות נחצבו בסלע גיר רך שנקרא קירטון ומזכירות בצורתן את הפעמון ,תקרת המערות עשויה שכבה עבה הנקראת נארי ועובייה מגיע עד לשלושה מטרים. תושבי המקום פערו פתח קטן יחסי בשכבת הנארי עד שהגיעו לשכבת הקירטון , עבודת החציבה נעשתה בהרחבה בסלע הרך , החומר שהוצא מתחת לשכבת הנארי שימש את החוצבים לעבודות בנייה במקום.
רוב המערות נחצבו לעומק של מס' מטרים , ישנן מערות שנחצבו לעומק של כ- 20 מטרים, צורת החציבה העניקה למערות אלו את השם פעמון ,ריבוי של מערות פעמונים יצרו מיזוג של כמה מערות יחד שיצרו חללים גדולים מאוד , עם כמה פתחים בתקרה העשויה משכבת נארי , מערות דומות לאלו ניתן לראות בגן הלאומי בבית ג'וברין ומרשה .
החומר שנחצב מתוך המערות שמש לבנייה מקומית , לייצור סיד , החללים העצומים שנוצרו נוצלו ע"י תושבי המקום למטרות שונות כגון : אחסון , קולומבריום , בורות מים מטויחים , בתי מלאכה ועוד.
על חלק מקירות המערות נמצאו כתובות וסימני צלב שנחרטו ע"י החוצבים והשתמרו במקום , כתובת של חייל רומי מתקופת מרד בר כוכבא .
שרידי באר אנטיליה בעומק של כ- 30 מטרים , בריכת אגירה ומספר מבנים הרוסים .
בחלק אחר של המערות נחצבו קולומבריה – תאים משולשים או רבועים ששימשו כשובך יונים .
קולומבריום - בלטינית פירושו " שובך יונים " , Columba = יונה
בדופן המערה נחצבו גומחות בצורת משולשים או רבועים ,לרוחב ולגובה הקיר , קיימת סברה כי גומחות אלו שימשו לגידול יוני מאכל , יונים לקורבן או יוני דואר ,הגומחות שימשו לקינון והטלת ביצים , עוד משערים כי החקלאים באזור השתמשו בלשלשת היונים כדי להשביח את הקרקע לגידולים חקלאיים.
מושב לוזית נקרא ע"ש מטעי עצי השקד ( לוז) שגדלו בסביבתו.
הוקם בשנת 1955 על חורבות הכפר הערבי דיר דבאן שפרושו " מנזר הזבובים " ,אוכלס בעולים ממרוקו ואלג'יריה , תחילה נקרא המושב "דיר דובן ב' "על שם הכפר הערבי שישב על הגבעה שבה נחשפו מערות פעמון הידועות כמערות לוזית , כעבור זמן העתיקה האוכלוסייה את מקומה צפונית למערות ושם המושב שונה ללוזית .
לוזית , מושב בעמק האלה משתייך לתנועת המושבים ובתחום שיפוטה של המועצה האזורית מטה יהודה
קיימת סברה האומרת כי שמו של הכפר הערבי דבאן שימר את שמה של העיר " דיבון " המוזכרת בספר נחמיה
הכפר הערבי דיר דבאן התקיים במקום עד מלחמת העצמאות ב-1948, ונמחה בקלות מעל פני האדמה כחלק ממבצע " יואב " , לוחמי חטיבת גבעתי פינו את התושבים שברחו לאחד המחנות שברצועת עזה ,
