מידע כללי :
איך מגיעים ?
לבאים מהמרכז לירושלים על כביש מס' 1 , במחלף חמד יוצאים ימינה ונוסעים לכיוון אבו גוש , בכיכר פונים ימינה לקיבוץ קריית ענבים , בפיצול הראשון אחרי הכניסה לקיבוץ פונים שוב ימינה וממשיכים בנסיעה עד לבית העלמין .
סיפור מסלול
" דמם של גדודי הראל הוקז יותר משל כל גדוד אחר בפלמ"ח , והם התנסו בגוף וברוח בתלאות ובסבל שיחידות מעטות בארץ ידעו " (יגאל אלון ).
בית הקברות הצבאי של קריית ענבים ממוקם בפינה הצפונית מזרחית שבמתחם קיבוץ קריית ענבים , צמוד לבית העלמין האזרחי , שניהם מהווים מתחם אחד שבו נמצאות שלוש חלקות קבורה .
ראשוני המתיישבים בקיבוץ היו חמישה גברים ואישה אחת שנסחפו אחר התלהבותו של יוסף טרומפלדור , להקים צבא יהודי בארץ ישראל ,ב 1920 הם עולים מאודסה באנייה " רוסלאן " ומתיישבים באדמת דילב היא קריית ענבים , הקיבוץ שימש כמפקדה של לוחמי הפלמ"ח , בזמן הקרבות על כיבוש הקסטל , בית מחסיר ונבי סמואל במלחמת העצמאות. בלילות קברו את הלוחמים שנהרגו בקרב , ובבוקר ייצאו שוב לקרב .
מאיר שלו בספרו " יונה ונער " , מתאר את הלילות החשוכים ההם " לא היה לנו לילה אחד בלי פעולה , והייתה חלוקת עבודה : זה שלא יצא , חפר קבר בשביל זה שלא יחזור , ואת הצליל של המכושים בוואדי את ברזל הסלעים , אני ממשיך לשמוע עד עכשיו , יותר ממה שאת היריות , חופרים וחופרים , לא מעיזים לנחש בשביל מי הפעם בדיוק ".
בית העלמין הצבאי של קריית ענבים הוא בית קברות חטיבתי יחיד בארץ , בו קבורים ברובם לוחמי חטיבת הראל של הפלמ"ח , אין עוד חטיבה שלה בית קברות משלה , קבורים גם כאלה שאינם מהחטיבה אך נהרגו במהלך הקרבות והובאו לקבורה .פה חטיבת הראל ישבה ומכאן יצאו לוחמיה לכל הפעילויות .
בית הקברות האזרחי שימש משנת 1920 את תושבי קיבוץ קריית ענבים , בקרבות תש"ח הלוחמים היו חוזרים עם ההרוגים שאותם היה צריך לקבור בבית הקברות שהלך וגדל מיום ליום והתפתח לבית עלמין צבאי שנושק לבית עלמין אזרחי .בלילה חפרו קברים עבור הלוחמים שנהרגו ועבור אלה שייהרגו בקרבות המחר .
בית העלמין הצבאי כולל שלוש חלקות קבורה , 1- קברי הלוחמים מחטיבת הראל ורחבה המשמשת לטקסי זיכרון 2- קברים של 17 נופלים 3- קברים של חברי הקיבוץ ובניהם שנפלו בשירות צבאי ובמלחמות ישראל .רוב הלוחמים הנופלים קבורים בקבוצות בהתאם לקרבות , חללי כיבוש הקסטל וחללי כיבוש נבי סמואל נקברו בקבר אחים לאחר שגופותיהם הושחתו ועברו התעללות קשה עד לבלי זיהויים.
בשיר " קרב הראל " שנכתב ע"י חיים חפר , מופיעות המילים " בום , בום , בום "המתייחסות להלמות המכושים של החיילים שדופקים בסלעים , שמבינים כי הם חופרים לעצמם את הקברים .
שורה ארוכה של קברים בהם נטמנו חללי נבי סמואל , קברו של חיים פוזננסקי שכונה " פוזה " היה מ"פ בגדוד הרביעי של החטיבה ונהרג בי"ד ניסן , פסח תש"ח ,כשהפלוגה הייתה בדרכה לפעולת כיבוש נבי סמואל , היה חשש כי הכוח יתגלה לאור היום ,יוסי טבנקין המג"ד הודיע בקשר כי המשימה מבוטלת וצריך לחזור לבסיס , פוזננסקי הורה לקשר לכבות את מכשיר הקשר ואמר "אם שלחו אותנו לפה סימן שזה חשוב " והמשיך במשימה , כשהוא פגש בדרך את אורי בן ארי מ"פ מקביל הוא פקד עליו להודיע לטבנקין " תגיד שכבר לא ראית אותי " ,והמשיך עם הכוח לעלות לעבר המצודה ,כשהגיעו למעלה התפזרו הערפילים הם נחשפו לעיני האויב, 30 מהלוחמים נהרגו בראשם " פוזה " , גופתו כוסתה באבנים מחשש להתעללות והשחתה ע"י הערבים , ורק מאוחר יותר הורידו את גופות ההרוגים בשקים לקיבוץ , זה היה ערב ליל הסדר אנשים ששרו " מה נשתנה " יצאו מחדר האוכל לא ידעו מה לעשות , גופות הלוחמים הונחו בעליית הגג ברפת , באותו ערב התקבלה ההחלטה להתחיל לחפור קברים מראש., רפאל איתן בהיותו רמטכ"ל בשנת 1983 כתב על פוזננסקי בן ה 20 , כ- 35 שנים לאחר נפילתו " הוא לא אמר מעולם "אחרי" לא היה צורך , הוא הלך בראש ואנשים הלכו אחריו ,אף אדם שהכרתי מאז לא הטביע בי רישום כה עמוק " , שבועיים קודם לכן נהרג אחיו של " פוזה " בקרב בבית קשת .
בחלקת הקברים של חללי סאן סימון , ישנו קבר ועל מצבתו כתוב רק " בני ברלה נפל בקרב בקטמון " וכשנשאלה השאלה מהיו בני ברלה ? הסתבר כי בני הגיע לחטיבה שבוע לפני שנהרג הוא היה עולה חדש ניצול שואה , לא היו פרטים נוספים עליו , יתכן שברלה היה כינויו ולא שם משפחתו האמתי.
בחלקה הצבאית קבורים גם כמה מלוחמי חטיבת עציוני שהשתתפו בקרבות ההגנה על ירושלים.
בבתי הקברות הצבאיים בישראל קבורים אלופים לצד טוראים באותו אופן של מצבה והנצחה , קצין בכיר בצבא האמריקאי אמר " אין לכם את בית הקברות הגדול בעולם , אבל יש לכם את בית הקברות המרשים ביותר בעולם " מוטיב האחידות והשוויוניות מופיע בכל המצבות , בהר הרצל רואים את הדוגמא האולטימטיבית – קברו של דוד אלעזר ( דדו ) הרמטכ"ל ה 9 של צה"ל לידו סא"ל יוני נתניהו , ולידו טוראי דוד עזרא , לכולם אותן מצבות ואותן אותיות .
האנדרטה – על צלע ההר מול פתחו של בית הקברות ניצבת האנדרטה המנציחה 418 חללים שנפלו במלחמת השחרור .
הוקמה ע"י מנחם שמי אביו של אהרון שמי המכונה " ג'ימי " לוחם בחטיבת הראל שנהרג ב " משלט המשותף " ( בית שמש ) ונקבר בקריית ענבים , האנדרטה נחנכה בשנת 1951 , צורתה מגדל רבוע בבסיס המגדל נמצא חדר זיכרון שנפתח רק בימי זיכרון , בחזית האנדרטה חקוק המשפט " ללוחמי פלמ"ח הראל שחרפו נפשם למות למען ירושלים , יהודה , והנגב במלחמת שחרור ירושלים , " בזכותם אנו כאן " בזכות אותם נערים הקבורים פה.
משני צדי הפתח לחדר ההנצחה נחקק סמל המוכר לנו כסיכת מ"מ – חרב שזורה בענף זית
צורתה של האנדרטה מזכירה את האריה השואג בתל חי להזכיר כי מתיישביו הראשונים של הקיבוץ היו תלמידיו של יוסף טרומפלדור .
הקמת האנדרטה ע"י מנחם שימי היא כעין מילוי צוואתו של בנו ג'ימי ,כפי שמופיע בספר " חברים מספרים על ג'ימי " - "ביום השלושים למותו של ג'ימי בעלייה לקברו סיפר אידל חברו הטוב של ג'מי , שבימי הקרבות היו סרים הוא וג'ימי עמו לבקר את בית הקברות , היו משוחחים , מעלים זיכרונות על החברים שנלחמו ונטמנו כאן , באחת השיחות הללו אמר ג'ימי " הבט וראה איזה בחורים עצומים שוכבים כאן , פאר הנוער שלנו קבור באדמה זו . ."אתה יודע , כשתיגמר המלחמה אבוא הביתה , אבקש מאבא שיתכנן תכנית של מצבה גדולה ראויה לזכרם " המלחמה נגמרה והנה בני שוכב עם השוכבים באותו מקום , שמרתי בלבי את הדברים שסיפר לי אידל וראיתים מעין צוואה של בני בטרם מותו , ניגשתי לערוך את תכנית המצבה "
מנחם ורבקה שימי קבורים כאן, על קברו של מנחם כתוב " מנחם שימי צייר " , ועל קברה של רבקה כתוב " רבקה שימי אשת הצייר "
למעלה קברו של אהרון שמי המכונה " ג'ימי"
קברו של נחום אריאלי – נחום המכונה ג'וני נהרג בקרב על הקסטל גופתו לא נמצאה , חייליו שנהרגו בקרב נקברו במעלה החמישה ואח"כ הועברו גופותיהם להר הרצל , גופתו של ג'וני התגלתה כעבור כמה שבועות באבו גוש , דבר שהוא בגדר תעלומה עד היום , והוא הובא לקבורה בחלקת חללי קרב נבי סמואל.
בית הקברות של קריית ענבים נמצא סמוך לכביש 1 מת"א לירושלים בין יערות ירוקים , טומן בחובו את סיפורי הגבורה של פלמ"חניקים ששילמו בחייהם כדי לפרוץ את הדרך לירושלים .
נתן אלתרמן כתב עליהם בשירו " מסביב למדורה " – " למוליכם האומה על סיפו של הדרור / משתחווה ובוכה הבינוה"
המצבות הדוממות בבית הקברות מספרות את סיפורו ההרואי של הקיבוץ ושל חטיבת הראל פלמ"ח
רקע על הקיבוץ- קיבוץ קריית ענבים נוסד בשנת 1920 ע"י חמישה גברים ואישה אחת ,חלוצי העלייה השלישית שהפליגו מנמל אודיסה באנייה " רוסלאן " לארץ ישראל , התיישבו על אדמת " דילב " שליד הכפר אבו גוש ( דילב ע"ש חורשה סמוכה של עצי דולב ). זהו הקיבוץ הראשון שנוסד בא"י באזור ההר , שימש כבסיס עיקרי עבור כוחות ההגנה , הפלמ"ח וצה"ל במאבק הדרך לירושלים הנצורה במלחמת העצמאות .
קיבוץ שיתופי בהרי יהודה, בתחום שיפוט המועצה אזורית מטה יהודה ,משתייך לתנועה הקיבוצית , משנת 2005 החל בתהליך של הפרטת הקיבוץ שפועל כיום בתצורה של " רשת בטחון " .
חברי הקיבוץ ממשיכים לנהל את תחומי החיים על פי המבנה הקהילתי המיוחד של הקיבוץ.
המלצות נוספות
