סטף – שביל הבעל, גני ההצלה, עין סטף, עין ביכורה
במקום מוקמת תחנת מידע של קק"ל , מזנון , שירותים ,
ישנה אפשרות להתחיל את המסלול בחניון העליון ולסיים בחניון התחתון ( לשם כך יש להקפיץ רכב לשם)
לבאים מהמרכז בכביש מס' 1 לירושלים (מזרחה ) במחלף הראל פונים ימינה לכביש 3965 וממשיכים בנסיעה ישר עד לכיכר גדולה ( צומת הר איתן ) בכיכר יוצאים ביציאה השנייה ועם השילוט פונים לסטף.
אפשרות נוספת להגעה - מכביש מס' 1, תל אביב־ ירושלים, פונים במחלף שער הגיא אל כביש מס' 38 לכיוון בית שמש. כעבור כ־5 ק"מ, בצומת אשתאול פונים שמאלה, לפי השלט "כסלון, רמת רזיאל, צובה", אל כביש מס' 395. אחרי הפנייה בצד ימין, ניצב תמרור משולש "זהירות צבאים" ממשיכים בנסיעה על פי השילוט עד לכיכר גדולה שנקראת צומת איתן ,בכיכר פונים ימינה וממשכים בנסיעה לפי השילוט לסטף, מחנים את הרכב במגרש חניה צמוד.
סטף- הכפר הערבי סטף התקיים במקום עד שנת 1948 ונינטש במהלך מלחמת העצמאות , לאחר קום המדינה ב1949 נוסד המושב ביכורה על שרידי הכפר הערבי , הישוב לא החזיק מעמד וגם הוא נינטש, בשנת 1953 שימש המקום בסיס של יחידת הצנחנים 101 .בשנות השמונים קק"ל יזמה את הפרויקט בוסתנוף ,פרויקט המאפשר גינות בשכירות לתושבי העיר לעיבוד חלקת אדמה בהר , ממלאכת האדמה ופירותיה ייהנו העירונים העמלים , ומהסביבה הירוקה ייהנו המבקרים ,שתי משפחות גרות באתר ותחזוקת המקום באחריותן.
הליכה נינוחה כשעה במסלול העוקב אחר שחזור של חקלאות עתיקה בטרסות שנמצאות על מדרון ההר , והיא נקראת חקלאות הבעל שפירושה השקיה במי גשמים בלבד ." שביל הבעל " ( סימון שבילים כחול , המתחבר לשבילים צהוב וירוק – עין ביכורה ועין סטף ) עובר בין שיחי סירה קוצנית , קידה שעירה , ונופי בעל קדומים, סמוך לגתות עתיקות ליצור יין ושמן זית , לאורכו של המסלול מוצבים שומרות אלה מבנים שנועדו לשמירה על החקלאות וששרדו כמעט שלמים .אם נביט אל ראש ההר נראה מדרגות חקלאיות .
את עבודת החריש בטרסות שבמדרון ההר עושים בעזרת חמורים , השתילים הרכים שעברו מחקר וסיווג נשתלים ומקבלים השקיה מבוקרת עד להתאקלמותם , לאחר מכן הם גדלים על מי גשמים .
השביל הקצר שעובר בין מדרגות חקלאיות מגיע למרכז האתר , פניה שמאלה מובילה לעין ביכורה , המשך המסלול מוביל לעין סטף.
טרסה-היא הכינוי למדרגות חקלאיות , יש סברה כי השם לקוח מהמילה העברית " טרשים ", שפירושה שדה אבנים שמתארת את פני השטח לפני סיקול האבנים , סברה אחרת אומרת כי מקורה במילה הרומית " טרה " שהפירוש הוא אדמה , סוג האדמה שנקרא " טרה רוסה " = אדמה אדומה או " חמרה " –אדום , הצבע האדום של הקרקע מתקבל מריכוז גבוה של ברזל שצבעו כצבע החלודה
הם מטעים של תאנים , גפנים , זיתים המשמרים זנים מקומיים של עצי פרי, השביל שמגיע אל גני ההצלה מטפס בין מדרגות עובר ליד שרידי שומרה וממשיך לאורכו של שביל עתיק מהתקופה הרומית , ששימש למעבר בין הכפרים. השביל ממשיך בין עצי מטע נשירים עד מפגש עם השביל הירוק , ומשם לעין סטף.
מי המעיין נאספו ונאגרו בבריכה גדולה וממנה הוזרמו בכוח הכבידה בתעלות צרות אל החלקות המעובדות ,אגירת המים אפשרה את פעולת וויסות המים גם בלילות ושבתות שבו היה ניתן להעלות את מפלס המים ולנצל מפלס מדרגות נוסף להשקיה .הכניסה לנביעת המעיין במערה ונקבת המים נמצאת מעל הבריכה , יורדים במדרגות אל בריכת מים קטנה שממנה המים עוברים בנקבה נמוכה אל בריכה קטנה יותר שנמצאת לצד הבריכה הגדולה , המעבר הזה הוא חוויתי לילדים.
מהמדרגה של המעיין ממשיכים לפי השביל המסומן בירוק היורד בין בתי הכפר לעין ביכורה .
ערוגות חקלאיות סמוך לעין ביכורה – ביכורה היא תאנה שהקדימה להבשיל , ועוררה תיאבון רב אצל האדם שציפה חודשים ארוכים לטעמה הערב : " כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה " , ( ישעיה כח ד ) עין ביכורה הוא מעיין שכבה כמו עין סטף ושאר המעיינות שבהרי יהודה .