פרסומת
פרשת ההתיישבות היהודית במושבה הר טוב וחורבנה , פעמיים חרבה בשלישית ננטשה ומה שנותר הם שרידי מבנים בודדים .
לבאים מהמרכז ,נוסעים על כביש מס' 1 ת"א – ירושלים עד מחלף שער הגיא ופונים ימינה לכביש מס' 38 ( שער הגיא – בית שמש – בית ג'וברין ) חולפים על פני צומת שמשון , כעבור כ- 1.5 ק"מ פונים שמאלה על פי השילוט למושב נחם , מימין נמצאת משטרת בית שמש , ממשיכים בנסיעה עוד כ500 מ' פונים שמאלה עד הפניה הראשונה ימינה נכנסים למגרש חנייה של המועצה האזורית מטה יהודה מחנים את הרכבים
לבאים מקרית גת – שער הגיא , נוסעים מזרחה בכביש מס' 35 דרך בית ג'וברין עד צומת בית ג'וברין ופונים שמאלה , המשך נסיעה צפונה על כביש מס' 38 לכיוון בית שמש – שער הגיא , חוצים פסי מסילת רכבת של תחנת בית שמש , כעבור כ ק"מ 1 פונים ימינה , כביש גישה לתחנת משטרת בית שמש, מושב נחם ובנייני המועצה האזורית מטה יהודה, פונים ימינה למגרש חנייה של המועצה ומחנים את הרכבים
" הר טוב שהייתה " ,מסלולנו מספר על מושבה מיוחדת , אחת מ 28 מושבות שהוקמו בתקופת העלייה הראשונה בשנים 1881- 1904,אך שונה מהן באופייה ,חלוצי המושבה עולים מבולגריה ,נאחזו בקרקע התמודדו ונאבקו בצורה עיקשת במשך עשרות שנים ,פעמיים פונו מהמושבה ובשלישית ניטשה.
סיפורה מתחיל בשנות השבעים של המאה ה 19 כאשר אדמות הכפר הערבי ערטוף נמכרו לערבי נוצרי עשיר שבנה בית חווה בשטח אחוזה גדולה של אלפי דונם ,המבנה והחצר נקראו ' חאן '.
בשנת 1883 רכש המיסיון האנגלי את האחוזה בערטוף 5.500 דונם ,והקים מושבה חקלאית עבור משפחות יהודיות חסרות כל אמצעי מחייה הרחק מהישוב הישן ,תוך ניצול מצוקתם בתקווה כי ימירו דתם לנצרות .
24 משפחות עולי רומניה ורוסיה הגיעו ברגל מירושלים לערטוף ,תחילה התגוררו בצריף עץ ארוך שחולק למחיצות ואח"כ עברו להתגורר ב 'חאן ' שקיבל את השם " בית המיסיון", ב1890 נבנה לאורך הצלע המזרחית של חצר המיסיון מבנה אבן ארוך ששימש לרפתות ובית משק . שלוש משפחות המירו דתם שאר המשפחות המשיכו לקיים אורח חיים יהודי , התפללו בבית כנסת אך חויבו ע"י המיסיון להגיע למיסת הטפה שבועית
הישוב הישן החרים את המושבה והיא כונתה " מושבת מיסתים " .
מצבם הכלכלי הקשה של המתיישבים , לחץ דעת קהל ( של הישוב הישן ) , ניסיון כושל של המיסיון להמרת דתם של היהודים , כל הגורמים האלה הביאו לנטישה מתמדת של המושבה ולמכירת המקום בשנת 1893.
את אדמות ערטוף של המיסיון האנגלי רכשו אגודת " אחים לישוב ארץ ישראל " מבולגריה בשנת 1895 , 12 מתוך 60 משפחות מבולגריה ,התיישבו במקום בנר שמיני של חנוכה תרנ"ו 12/1895 ,אליעזר בן יהודה הציע להחליף את שם המושבה להר טוב שדומה בצליל לשם הערבי ערטוף.
בתוך כל הקשיים קמה מושבה ספרדית ראשונה ,רחוקה ומבודדת , מנוכרת פיסית וחברתית ממרכז הישוב הישן המתחדש, אנשיה דיברו רק בשפת הלדינו והתחתנו בתוך עצמם , מסביבה כפרים ערביים , מפלסת דרכה בכוחות עצמה בתנאי קיום קשים מנשוא, מחסור במים ובקרקע ראויה לעיבוד , מצב כלכלי ותנאי דיור קשים , לא הצליחה לבסס משק חקלאי ואף לא לבנות בתי מגורים ומוסדות ציבור ,ללא סיוע ממוסדות הישוב או מהברון רוטשילד .אי הצטרפותם של שאר המשפחות מבולגריה אילץ את המתיישבים לפדות את קרקעותיהם במחיר יקר ולמחייתם עסקו המתיישבים ביבוש פרחים , טחינת קמח , עצירת שמן הזעתר , שריפת סיד, רעיית עדרי צאן , הפקת חלב ויצור גבינה בולגרית .
בית המיסיון – הבית הקיצוני הדרומי במושב נחם שבו נראים שרידי גדר אבן גבוה ומבנה שיסודותיו אבן הוא בית המיסיון שנבנה בשנים 1890-1891 ע"י המיסיון האנגלי , הבית המוקף חצר גדולה חולקה לחדרים וכל משפחה קבלה חדר ומטבחון , חדר אחד שימש לבית כנסת ובית ספר .
במשך 25 השנים הבאות חיו בחצר זו כ-150 נפשות בתנאים קשים , עם בגרותו של הדור השני שחלקו למד במקווה ישראל הסתמן מוצא ממעגל הבדידות והעוני , משהוטב מצבם הכלכלי נבנו בתי מגורים מאבן .אפשר לראות את חלקו המערבי של הבניין וקיר חומה ששרדו מכל המתחם , בית זה שימש כגבול בין המושבה היהודית לבין הכפר הערבי ערטוף , במלחמת העצמאות שימש כעמדת הגנה , הותקף קשות ע"י עבד אל קאדר חוסייני בניסיונו לכבוש את המושבה התקפה שנהדפה.
בתי מגורים ורחוב המושבה
מבית המסיון התחיל רחוב המושבה ,כיום היא דרך צדדית החסומה מדרום ע"י שערי בית הספר אבן העזר , חלק מבתי האיכרים נבנו לאורך רחוב זה בשנות העשרים , לאחר פרעות תרפ"ט נבנו עוד מספר בתים וכיום נותרו שני בתים משני צדי הרחוב , ממערב זהו ביתו של מנחם בן בסט בכור בניה של מושבת הר טוב , הבית נמצא בתחום הישיבה התיכונית אמי"ת נחשון ושוכן בו המוזיאון למורשת יהדות תימן.
שרידי הר טוב - מוזיאון המושבה – מוזיאון הר טוב נמצא בקומת הקרקע בבית אבן של משפחת לוי שניבנה בשנות העשרים , הבניין שוקם מס' פעמים לאחר שנהרס בהתקפות של 1929 ו 1948 , במקום תצוגת תמונות , מסמכים וסרט וידאו המתארים את תולדות המושבה , בחצר המוזיאון אנדרטה לזכר מייסדי המושבה
" חוות גולדברג " – ב 1910 נדיב ציוני פילנטרופ עשיר בשם יצחק לייב גולדברג " הנדיב הלא ידוע " רכש שליש מאדמות המושבה והקים חווה חקלאית ומשתלה .
חורשת האורנים הגדולה ,שנמצאת דרומית לבית הספר אבן העזר, היא העדות היחידה שנותרה מחוות גולדברג שהייתה קשורה למושבה הר טוב. ביוזמתו של הנדיב הלא ידוע חלה התפתחות מפתיעה במושבה הר טוב , היא סיפקה מקומות עבודה למתיישבים שהצליחו בעזרת הלוואה מיק"א לפתח אמצעי יצור נוספים כמו טחנת קמח , בית בד , כבשני סיד . המושבה שרדה את מלחמת העולם הראשונה ואף התפתחה והתבססה מבחינה כלכלית , נבנו בתי מגורים , בית כנסת , מרפאה , נסלל כביש הר טוב – שער הגיא , הוקמה מחצבה ( מחצבת שמשון 1941 ).
חורבנה וסופה של החווה במאורעות תרפ"ט ( 1929 )ע"י פורעים ערביים , החווה לו שוקמה עוד ורק עצי האורן שנטעו סביבה מעידים על קיומה .
24/8/1929-מאורעות תרפ"ט ערביי הכפר דיר אבאן ( כיום המושב מחסיה ) מתכננים התקפה על המושבה שלא הייתה ערוכה להגנה , תושבי הר טוב התרכזו בבית אבן , הדפו את הפורעים שתקפו ושרפו את חוות גולדברג , עם בוקר לאחר שעמדו בגבורה במשך כל הלילה מול התקפת הפורעים הם נטשו את המושבה והתבצרו בתחנת הרכבת , מבעד לחלונות הרכבת ראו כיצד פרי עמל ויזע של 35 שנים עולה באש ונבזז , חלקם פונו לתל אביב ונשארו בה , חלקם חזר לשקם את הריסות המושבה ,חלק אחר פנה לייסד את המושבה אבן יהודה שבשרון .המושבה שבה ושוקמה , בעמל רב הצליחו המתיישבים לבנות משק חקלאי חדש , שיקמו את התעשיות הזעירות ולא הרחק מהם הוקמה מחצבת שמשון.
מאורעות 1936 – 1939 המרד הערבי כמעט ולא גרמו נזק למושבה , המושבה הוקפה בגדר תיל וישבה בה כיתת תגבור של ההגנה , בניין המשטרה מדגם טיגארט ( תחנת משטרת בית שמש גם כיום ) שהוקם בסמוך למושבה תרם לביטחון הסביבה .
מלחמת העצמאות
הביאה לסופה של המושבה הר טוב , הר טוב המבודדת ומוקפת כפרים ערביים הייתה במצור מתחילת המלחמה ,שיירת אספקה מירושלים הגיעה אחת לשלושה שבועות , 18/3/48 אירע אסון שיירת הר טוב , השיירה הותקפה ושני משוריינים נלכדו , בחילופי אש כבדים שנמשכו כ שלוש שעות נהרגו 11 לוחמים , השירות להר טוב הופסק והגנת המושבה הוטלה על התושבים ,ב 22 למרץ הר טוב הותקפה שוב ע"י כנופיות ערביות , התקפה שנהדפה ע"י קומץ מגנים ללא אבדות ליהודים , למרות זאת היה ברור כי הר טוב לא תצליח להחזיק מעמד ויש לפנותה. בליל ה– 16 במאי 1948 כוח מגן פינה את התושבים מבתיהם (והפעם בשנית )והוביל אותם בשבילי ההרים לכפר אוריה .
הר טוב שוחררה באוקטובר 1948 ונעשה ניסיון נוסף לשקמה ע"י בני המקום , אך לא שרדו את תנאי המקום הקשים וללא סיוע ממוסדות המדינה , המושבה ננטשה סופית .מלבד איכר בודד, בן ציון גירון שדבק באדמתו ובעיקשות המשיך לעבד את שדותיו עד שנות השמונים .
נתיב מחלקת הל"ה – מחלקת הל"ה יצאה לדרכה האחרונה ב ינואר 1948 מהמושבה הר טוב ,לסייע ולתגבר את הנצורים בגוש עציון במלחמת העצמאות .רפאל בן ארויה שהיה מפקד המקום ניסה למנוע את יציאתם בשל השעה המאוחרת אך ללא הועיל , תחנה שניה בנתיב מסלולם נמצאת בחניון המושבה שהיה אזור תעשייה
הר טוב התחתונה – אזור תעשייה –נמצא מעבר לכביש הראשי ( בית שמש – צומת שמשון ). שלט המורה חניון הר טוב התחתונה נמצא בין עצי אקליפטוס , כאן הוקמו בתי מגורים ומפעלי תעשייה זעירים , הימצאותה בסמיכות לנחל כסלון אפשרה את הקמתה של טחנת קמח ע"י משפחת לוי , ובניית מאצרה לשמן שהופק משיח הזעתר , טחנת הקמח חרבה ברובה אך אפשר לראות כי דוד הקיטור של המאצרה נשאר במקומו , עוד ניתן להבחין בשרידי בתי מגורים , שרידי מקווה לרחצה
קק"ל הקימה במקום חניון ובו מספר שולחנות , ספסלי עץ , ברז מים ( ניתן להגיע עם רכבים)
כבשני סיד נמצאים על מדרון המושבה ממזרח לכביש , שני כבשנים שנותרו בשלמותם נבנו מאבן מסותתת וכללו חדר בעירה ופיר לניקוז העשן
רקע על הישוב – הר טוב היום – על אדמות הר טוב הוקם המושב נחם בשנת 1950 , במקום המושבה נמצאים משרדי המועצה האזורית מטה יהודה , בי"ס ממלכתי אבן העזר , ישיבה תורנית אמי"ת נחשון. המושב נחם הוקם ב1950 ויושב בעולים יוצאי קוצ'ין ותימן , משתייך לפועל המזרחי נקרא על שם אחד מבני שבט יהודה " ובני אשת הודיה אחות נחם אבי קעילה הרמי " ( ספר דברי הימים א ד'-יט )
אטרקציות
לינה
אוכל
יקבים
מבשלות בירה
