" אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים "( ד"ר סוס )
" הימים שלפני קום המדינה " – בדרך בורמה היפה
פארק יצחק רבין
מידע כללי :
מה עוד ?
לאורך המסלול הוקמו מספר חניוני נופש למטיילים : חניון מצפה הראל – שולחנות לפיקניק , ברזי מים , שירותים , חניון עין סוסין – שולחנות פיקניק וברזי מים , חניון מעלה התאנה – שולחנות פיקניק ,
איך מגיעים !
לבאים ממערב –צומת מסמיה – צומת נחשון , נסיעה על כביש מס' 3 עד צומת נחשון , פונים ימינה לכביש מס' 44 ( כביש הגבורה ) חולפים על פני המושב "כפר אוריה " , כעבור כחצי ק"מ פונים שמאלה על פי השילוט ל " מצפה הראל " ( סמוך לפנייה נמצא אתר של חברת מקורות ). לבאים מהמרכז ,ת"א – ירושלים ,נוסעים על כביש מס' 1 ,במחלף לטרון יוצאים ימינה ושוב ימינה לכביש מס' 3 ,בצומת " חטיבה 7 " ממשיכים בנסיעה עד צומת נחשון ופונים שמאלה לכביש מס' 44, , צומת נחשון – צומת שמשון , כחצי ק"מ אחרי הישוב כפר אוריה פונים שמאלה על פי השילוט ל " מצפה הראל " ( סמוך לפנייה נמצא אתר של חברת מקורות ) נסיעה בכביש צר ומפותל עד לרחבה של " חאן הראל " .
סיפור מסלול –במהלך הקרבות במלחמת העצמאות ירושלים הייתה במצור , הדרך שעלתה מהשפלה לירושלים – לטרון ופארק איילון – והייתה עורק תחבורה ראשי , נחסמה ונשלטה ע"י כוחות ערביים והלגיון הירדני . כוחות לוחמים של חטיבת הראל – פלמ"ח כבשו את המשלטים החולשים על הדרך משער הגיא מזרחה , באזור לטרון ודיר איוב – משער הגיא מערבה - נלחמו כוחות גבעתי וחטיבה 7 אך נכשלו במספר ניסיונות כיבוש, ולטרון נותרה בשליטת ירדנית , " פקק לטרון " מנע את היכולת להעביר תחמושת ואספקה לעיר, והיה חשש גדול כי ירושלים לא תעמוד במצור ותיפול לידי כוחות הלגיון הירדני . במצב הזה נוצר צורך דחוף לחפש דרך חלופית נסתרת שתעקוף את לטרון .
ההיסטוריה מספרת לנו על שלושה פלמ"חניקים לוחמי חטיבת הראל ,שיצאו מקריית ענבים כדי להגיע לתל אביב , הם ניווטו בלילה בדרך מסאריס ( שורש ), כשהם נחבאים מעיניי הלגיון הירדני ,עוקפים בדרך את הכפרים הערביים בית ג'יז ( קיבוץ הראל ) ובית סוסין ( תעוז ) ,ולבסוף הגיעו לחולדה . השלושה דיווחו למפקדה על תגלית הדרך הנסתרת בה עברו , דרך שאורכה 10 ק"מ הייתה עבירה ללא קושי מיוחד עבור ג'יפים , מלבד 2 ק"מ של עליה גדולה וקשה (,4 ק"מ לכל כיוון , ממערב -מדיר מוחסיין ועד העלייה , ממזרח מבית מחסיר ועד העלייה ) והבעיה הייתה איך לגשר על קטע זה . וכך עם גילויה של דרך עוקפת לטרון , הועברה אספקה של מצרכי מזון , דלק ותרופות לבירה הנצורה , כאשר בקטע העלייה הגדולה , הציוד הועמס על סבלים , פרדות וגמלים ובמקביל התבצעו עבודות הנדסיות לפריצה וסלילת הדרך , ע"י חיל ההנדסה ועובדים מחברת סולל בונה .10 ביוני 1948 עברה שיירת משאיות ראשונה בדרך הנסתרת החלופית ,ושחררה את ירושלים מהמצור .באוקטובר 48 נכבש הרכס שמדרום לדרך בורמה במבצע ההר וסלילת " כביש הגבורה " מצומת נחשון לצומת שמשון לכביש שער הגיא , זו הייתה הדרך הראשית לירושלים עד שנת 1967, שפעלה כחצי שנה בלבד אך הצילה את ירושלים .
השם " דרך בורמה " ,ניתן ע"ש דרך שנפרצה במזרח אסיה במלחמת העולם השנייה ע"י צבאות ארה"ב ובריטניה ,דרך שעקפה את האזור שבשליטת היפנים ,ודרכה העבירו אספקה לצבא סין. " דרך בורמה " היא שמורת טבע מרהיבה , לאורכה הוקמו אנדרטאות לזכר אותם קרבות , נקודות תצפית , פינות ישיבה , כמו כן נמצאים בה אתרים ארכיאולוגיים היסטוריים , מדרגות חקלאיות ושרידי חקלאות קדומה . בלב היער מוצבים לוחות ברזל ועליהם חרוטים הסיפורים והדמויות של הפלמ"חניקים עם כובעי גרב , סבלים מירושלים שהעמיסו את שקי הקמח וגלגלו חביות דלק ,מתנדבים ירושלמים שסללו את הדרך למשאיות ישנות שחצו את השביל ( "העלייה ") הקשה .
אתרי המסלול
מצפה הראל – מתחילים את המסלול ,בשביל מתאים לכל רכב ומסומן בצלליות לוחמים ומשוריינים היוצא ממגדל תצפית של קק"ל , בעבר שימש המגדל את אנשי קק"ל כתצפית לאיתור שריפות יער ,במקום נמצאת תבליט ענקית המתארת את תוואי דרך בורמה ואת הקרבות שהתנהלו לאורכה, משם נוסעים מזרחה לתחנה הבאה שהיא עין סוסין
עין סוסין – המעיין שימש את תושבי הכפר הערבי בית סוסין עד לכיבושו במאי 1948 , קק"ל שיקמה את המעיין והקימה חניון בצל עצי דקל אקליפטוס גדולים , כדאי לעצור ולהעיף מבט על בית השאיבה וקו השילוח , במקום הזה נפגשו שני ג'יפים ראשונים של חטיבת הראל שיצאו מבית מחסיר ומחולדה , זה לקראת זה כדי לבדוק אם הדרך עבירה לרכב. נסיעה כקילומטר מזרחה תביא אתכם ל" מעלה התאנה " .
מעלה התאנה – על שום עצי התאנה השתולים משני צדיו , בקטע זה שהיה משובש מאוד ובלתי עביר לרכבים ,הועמסה והועברה האספקה על גבי ג'יפים , בהמות משא , סבלים מתנדבים אל הצד השני של המעלה , ושם הועמסה האספקה על משאיות שנסעו לירושלים , במקום הוצבו פסלים של ג'יפים ומשאיות העשויים מברזל. בהמשך הנסיעה מזרחה מגיעים למורד תלול שנקרא " סרפנטינות " מומלץ לטייל שם ברגל ולא עם הרכב .
" סרפנטינות " – הליכה נוחה בדרך עפר כ- 700 מטרים בדרך בורמה עד לקצה המורד התלול , שם אפשר לראות את קטע מצינור מים , הניצב כאנדרטה ל " קו השילוח " , הצינור הזה החליף את קו המים הראשי לירושלים , לאחר שהירדנים פיצצו את תחנת השאיבה בלטרון , הצינור הונח פה במהירות והמים שבו לזרום בו יום אחד בלבד לאחר הפיצוץ. הנקודה הבאה היא תצפית בחניון החרוב
חניון החרוב – תצפית לעבר שמורת המסרק , עצירה לפיקניק ומנוחה .
" עין חילה " – נקודת מפגש דרכים – דרך בורמה עם " דרך איילות " , זוהי דרך שעקפה את לטרון והיא קודמת לדרך בורמה , בדרך האיילות נסעו בעיקר משוריינים של חיל גבעתי , שכינויים היה " איילות " , בנקודה זו נובע מעיין קטן בצד הדרך וסביבו הוקם חניון לפיקניק .ממשיכים בנסיעה לפי סימון אדום ומגיעים לעין מסילה
" עין מסילה " – וחניון המשוריין – מעיין דמוי באר וחניון פעיל שבו הותקנו שולחנות לפיקניק , ברזי מים , משחקים לילדים כמו נדנדות , מגלשות , ארגז חול ועוד.
התחנה הבאה היא מצפור שער הגיא – הידועה בשמה " חירבת חתולה " , נסיעה מתונה בדרך עפר שאורכה כ – 250 מ' וע"פ שילוט תביא אתכם למצפור שער הגיא , בעבר נתפסה פסגת הרכס ע"י לוחמי פלמ"ח עוד קודם להפוגה הראשונה במלחמת העצמאות , את המצפור החלה קק"ל לפתח בשנת 1998 שממנו ישנה תצפית מרהיבה לפתחו של שער הגיר , במקום הוצב שילוט המספר את סיפור הקרבות שהתנהלו באזור , כמו כן הוקם אתר הנצחה לגדוד החמישי ( גדוד " שער הגיא ") של חטיבת הראל ואתר הנצחה לחללים מעולי ארה"ב וקנדה .
מי שמעוניין להמשיך את הטיול בקטע הררי של דרך בורמה , בדרך ג'יפים חוצה את כביש 38 לאנדרטת מח"ל , זו דרך תלולה שעולה לבית מחסיר ( בית מאיר ) ושם מסתיימת דרך בורמה. קטע דרך זה מתאים לרכבי 4+4.
המלצות נוספות
יקבים :
אוכל :
מבשלות בירה :
