- אורך המסלול – כ - 1 ק"מ . מסלול הליכה על השבילים בלבד.
- מסלול מתאים – גילאי 10-80 , בני נוער , קבוצות ,משפחות ,
- נגישות לנכים – אין
- דרגת קושי – קל עד בינוני
- עונה מומלצת – כל השנה
- נקודת מפגש וסיום – חניון קטן בראש התל.
- כדאי להצטייד: בנעלי הליכה, כובע, מים, קרם הגנה.
היא בית שמש הקדומה , למרגלות התל עובר נחל שורק שמהווה גבול טבעי בין נחלות השבטים שישבו סביב התל : יהודה , בנימין , דן
" עיר שמש " מוזכרת במקרא כנקודה בגבול המזרחי של נחלת שבט דן , ונקודה בגבול במערבי של נחלת שבט יהודה . ממערב לתל הייתה התיישבות פלישתית. באחרית תקופת השופטים נפל ארון הברית לידי הפלישתים ונלקח בשבי , במשך כל הזמן הזה הפלישתים שסבלו ממגפות וצרות רבות תלו את הסיבה לכך בארון הברית ( שמואל א . ו . א )ומחליטים לשלוח חזרה את ארון הברית לבני ישראל . הם רותמים עגלה חדשה לשתי פרות שלא עלה עליהן חריש , שמו עליה את ארון הברית ואת כל כלי הזהב שנלקח יחד עם ארון הקודש ושילחו את השיירה מעקרון שמזוהה עם תל מקנה ( רבדים ) לבית שמש דרך נחל שורק , כאשר הפלישתים מלווים את השיירה עד הגיעה לגבול בית שמש .באותה העת אנשי בית שמש היו עסוקים בקציר חיטים בעמק ,כאשר הבחינו בעגלה המתקרבת ועליה ארון הברית הם שמחו מאוד , הורידו את הארון וכלי הזהב מהעגלה , והעלו את הפרות עולה לה' .
מנקודת התצפית שעל התל ניתן לדמיין את השיירה עם ארון הברית מגיעה ממערב דרך נחל שורק , בזמן שאנשי בית שמש קוצרים חיטים בעמק .
בתקופת שלמה המלך , בית שמש הייתה לעיר מרכזית באחת ממחוזותיו, ובתקופת מלכות יהודה הייתה בית שמש לאחת הערים המרכזיות של הממלכה .כאן נפל בשבי אמציה מלך יהודה בידי יהואש מלך ישראל .מלחמות אלה ואחרות התישו את כוחה של ממלכת יהודה והפלישתים ניצלו את סדקי החולשה של הממלכה , הם פשטו על ערי השפלה כבשו את בית שמש והתיישבו בה .
בית שמש הגיעה לשיא חשיבותה בתקופת בית ראשון ואחר כך הלכה וירדה .
בתל בית שמש נערכו חפירות ארכיאולוגיות כבר מלפני כ- 100 שנה , תחילה התמקדו החפירות בביצורי העיר ובחומה שהקיפה אותה , ובנייתה מתוארכת לתקופה הכנענית ( האלף השני לפסה"נ ) , חלקים ממנה נבנו מחדש בראשית תקופת ממלכת יהודה , וניתן לראות זאת במבנה השער הצפוני של העיר . מתחת לשער נחשפה תעלת מים שנחשבה בעבר כתעלת ניקוז אך כיום התברר שהיא חלק ממפעל מים שהוקם בעיר .
מפעל המים – מפעל המים הגדול שנבנה בעיר היה מקור אספקת מים לתושביה , מבנה הכניסה למאגר הוא בצורת פיר מרובע ועמוק ואליו מובילות גרם מדרגות שחלקן בנויות מאבן וחלקן חצובות בסלע , קירות התמך של המדרגות בנויים מאבנים ענקיות ומסותתות , משקלן גדול מאוד והצבתן נחשב לאתגר הנדסי . מאגר המים נחצב בצורת צלב , מצדיו ארבעה אולמות מלבניים מטויחים בטיח עבה שתוקן לפחות שלוש פעמים בזמן פעילותו . אורכם של כל האולמות מגיע ל 9 מטרים וגובהם כ- 6 מטרים , נפחו הכולל של כל אולם הגיע לכ- 800 מטרים מעוקבים מים . המאגר קלט מי גשמים שנוקזו מן הרחובות וממרזבי הבתים שמעליו ומסביבו באמצעות מערכת תעלות .
עוד בחפירות הארכיאולוגיות נחשפו שרידים של
רובע מגורים ובתים פרטיים הבנויים לאורך סמטה צרה . שרידי מבנה ציבור גדול ממדים שלא ברור למה שימש . רובע המגורים תוארך לתקופת ממלכת יהודה.
בקצה הצפוני של אזור המגורים התגלו שרידים של מבנה גדול מאוד ומרשים , ממנו יציאה למספר חללים ובהם נמצאו תכשיטי זהב . הדבר מעיד על מצבם הכלכלי של דיירי המקום .
ממצא חשוב נוסף הוא לוח משחק ועליו חרוט השם " חנן " בכתב עברי המתוארך לסוף המאה העשירית לפסה"נ , כתובת דומה על אוסטרקון שנמצאה בתל וכתובת נוספת שנמצאה בתל בטש ( תמנה ) מעידות לדעת החוקרים על קשר עם " אילון בית חנן " שכנראה היה ישוב באזור בית שמש בתקופת שלמה המלך .
שרידים נוספים שהתגלו הם של בית בד מהמאה ה8 לפסה"נ , זהו אגן האבן אליו נסחט השמן , כמו כן שרידים נוספים המעידים על קיומה של סדנה לעיבוד ברזל מהמאות 9-10 לפסה"נ , כורי פחם , פיות של מפוחים , ראשי חץ ועוד . שרידים אלו מייצגים את השלב שבו הברזל הפך למתכת לשימוש יום יומי לייצור כלי עבודה וכלי נשק .
במדרון המערבי הפונה למושב ישעי , נמצאו
מערות קבורה חצובות בסלע ושרידי מחצבות קטנות , שבהן חצבו אבני בנייה . סגנון הקברים מאפיין את תקופת המלוכה , אלה ה קברים הבנויים מחלל החצוב בסלע , כל קבר היה מוקף בשלושה כוכים לאורך הקירות ונתגלו בהם כלי חרס ותכשיטים שהונחו כמנחה למת .
השער הדרומי – במפנה הדרומי של התל נחשף בית שער והוא מתוארך לתקופה הכנענית ולהתיישבות ישראלית במקום . בשלב מסוים השער הזה נאטם ויצא מכלל שימוש , ובתקופת המלוכה השתמשו רק בשער הצפוני .
מנזר ביזנטי – בראשית המאה ה-20 נחשף למרגלותיו הדרומיים מזרחיים של התל מבנה גדול ומרשים והוא תוארך למאה החמישית לסה"נ , המבנה זוהה כמנזר ביזאנטי שהתקיים בישוב , המנזר מעיד על שינוי באופיו של המקום ,הישוב היהודי התקיים במקום רק עד התקופה הביזאנטית ,עם השלטון הנוצרי בארץ הפך המקום להתיישבות נוצרית , והפעילות הנוצרית התנהלה בסביבה כולה כמו מנזר בית ג'ימאל , מנזר דיר רפאת , תל בטש ( תמנה ) .
מעבר לכביש מס' 38 בצדו המזרחי של התל פזורים שרידים רבים של הכפר המוסלמי עין שמס שניטש במלחמת העצמאות .הכפר הזה נבנה על חורבות הכפר רמילה שהוקם בתקופת ימי הביניים ונעזב בתקופה העות'מאנית . הבנה הגדול והבולט הוא כנראה המסגד של הכפר רמילה שנקרא מקאם אבו מיזאר או נבי מיזאר .